אחד מהכלים רבי העוצמה לאבחון בתמציות פרחי ארץ ישראל היכול ליצור שינוי בעצמנו ובזולת נקרא הקשבה. לא אגזים אם אומר ,שאם אתה רוצה להשיג משהו בחיים האלה אחת מהתכונות הנדרשות לכך ואולי החשובה מכולם היא ההקשבה.
הקשבה אינה היכולת לחזור על דבריו של האדם העומד מולך, הקשבה איננה מה שאתה שומע באמצעות אוזנך , הקשבה היא קודם כל כלי לחיבור בין בני אדם.
הקשבה היא כלי המאפשר לך להיכנס לעולמם של אנשים אחרים, להרגיש אותם, להכיר את אמונותיהם, את עולמם הפנימי ואז להוביל אותם אל פתרונות שלא חשבו עליהם קודם.
כל מטפל, מורה, מורה דרך, יזם, לא יוכל לעולם להיות איש מקצוע מעולה אם לא פיתח בעצמו את כישורי המקשיב המעולה.
מה זאת הקשבה?
הקשבה מתחלקת לשתיים א. הקשבה פנימית
ב. הקשבה חיצונית
הקשבה פנימית: הקשבה פנימית זאת היכולת להכיר קודם כל את עצמך, את הצרכים שלך, את מה שמפעיל אותך, את ההגנות שלך והכי חשוב את הכוונות שלך.
בסופו של דבר הקשבה פנימית מכוונת אותך להיות אתה שלא תסתיר את מי שאתה ,לכן הבירור הזה חשוב ליכולת שלך להכיר את עצמך ולהקשיב. פעם שאלו אדם אם הוא רוצה להיות כמו ביל גייטס, המנכל האגדי של מיקרוסופט והוא ענה כאשר אני אעלה למעלה לא ישאלו אותי אם הייתי כמו ביל גייטס אלא האם הייתי אני.
הקשבה פנימית: קשורה ליכולת לענות על חלק מהשאלות הללו לעצמך:
? האם אתה מרוצה ממצבך?
? האם אתה אתה אוהב לעבוד מהבית או במשרד?
? האם אתה אוהב דברים שנעשים מייד?
? האם אתה אוהב להיות בצד הבטוח אן שאתה שונא סיכונים?
? האם אתה אוהב הרפתקאות או שונא?
? האם אתה אוהב סיכונים?
? האם אתה גמיש ?
? האם אתה שתלטן?
? האם אתה נדיב?
? האם אתה רגיש?
? האם אתה מודע לכוונות שלך כאשר אתה מדבר עם הזולת?
? האם אתה מבטא כעסים או מדחיק אותם?
זה הבסיס לכל תקשורת. אם אינך מכיר את עצמך באינטימיות תתקשה להכיר את הזולת.
להקשבה פנימית יש צד נוסף והוא נקרא הכוונה:
אם אינך מקשיב לקול האומר לך לגשת לאדם הזה, להירשם לסמינר הזה, להתחייב לאישה הזו, להתקרב, לקחת את הפנייה הזו, להתקשר לאדם שעולה בהכרתך, לעלות על המטוס הבא לדרום אמריקה. אם אינך הולך אחרי הקולות הפנימיים הללו לא תוכל להיות המקשיב שאתה רוצה להיות משום שאינך מקשיב לטיפים ולהנחיות המגיעים מעצמך.
מתי בפעם האחרונה עשית משהו ספונטני?
הקשבה לקול הפנימי היא חיונית לפריצות דרך משום שהיא נותנת פיתרון שאינו מבוסס על ההיגיון ועל הצד הריאלי של המוח. פריצת הדרך המגיע מהקשבה לקולות הפנימיים לא מגיעה רק דרך הצלחה פנטאסטית אלא לפעמים דרך כישלון ההופך לשיעור חיים.
מומחה הוא מי שעשה את הכי הרבה טעויות הקשבה, שהובילו אותו להיות מומחה.
הקשבה חיצונית: מתייחסת בעיקר ליכולת שלך להיות תלמיד. תלמיד הוא כל מי שמאפשר לעצמו להשיג משהו ממישהו שיודע יותר ממנו, שצבר ניסיון, ש"כבר עשה את זה". במילים אחרות ממי שכבר התמחה בהקשבה פנימית, טעה והתנסה.
אז כל מה שהתלמיד צריך לעשות זה להניח את האגו שלו בצד ולהיות מסוגל להגיד לעצמו שהוא אינו יודע, רק מי שיודע שאינו יודע יכול לקבל מידע ממי שיודע, הדבר דומה לבקבוק מים מלא היכול למלא רק בקבוק שהוא ריק. זה הוא כלי עצום המוביל אותך בסופו של דבר למקום בו אתה יכול להתחיל להתנסות בכוחות עצמך בליווי של המורה שלך ואחרי זמן להפוך ולהיות מורה הדרך, המדריך, והמנהיג היכול להוביל אנשים אחריו ולהראות להם את הדרך בדיוק כפי שלמד אותה ממורהו.
אי הקשבה:
חישבו על סוכן ביטוח המנסה למכור לכם פוליסת ביטוח חיים, ואחרי שאתם אומרים לו שאינכם רוצים, הוא לא שואל אתכם למה, אלא מספר לכם על אחוזי התמותה של גברים מעשנים מעל גיל חמישים (אני לא מעשן וגם את זה הוא לא שאל) ואחוזי הגברים שאחרי שבץ זקוקים לטיפול סיעודי, "לא חבל שתגיע למצב כזה"? אלא הוא ממוקד במטרה הפרטית שלו, להשיג את הפוליסה שהוא רוצה להשיג, אני לא קיים שם אלא להגשים את מטרותיו.
הוא אינו חושב על צרכיך אלא על צורכי עצמו!
הקשבה אמיתית:
הכלל הוא תמיד להיות קשובים לצרכיו של הזולת.
איך עושים זאת?
יש הקשבה סימפטית ואמפאטית:
סימפטית: יש לך צרות וקשיים, אני מזדהה עם הקשיים שלך, "וואו זה באמת לא קל לעבור את מה שעברת, זה קרה גם לי בעבר וזה היה מאוד, מאוד מכאיב, משפיל, מבזה, ומכעיס", בחרו את המילה המתאימה בעצמכם. אבל דבר אחד מאוד ברור כאן, לאדם הזה אתם לא תוכלו לעזור, אין פה הובלה, אין התווית כיוון, אין פה הנהגה, ולכן אין גם פיתרון כי אתם לא פתרתם את הסיפור שלכם.
אמפטיה: היא קודם כל חוסר הזדהות עם הסיפור, הקשבה לסיפור שהאדם מספר לך היא עם האוזניים, המחברים אל המוח השמאלי, הרציונאלי, המסתמך על העבר. אין פתרון כאן, צריך משהו חדש ויצירתי, ולצורך זה עליך להבדיל בין הסיפור של האדם לעובדות. כדי להוביל את האדם לפיתרון צריך להיות מסוגלים להוציא את האדם מהסיפור שלו ולהראות לו כיוון המבוסס על דרך אחרת לגמרי להתבוננות על המצב.
קרא את המאמר שלי על ההבדל בין טוב ורע לבין אמיתי ושקרי באתר זה.
כדי לעזור לזולת, צריך להיות חיבור בין האדם לבינך, אי-אפשר להגיע לחיבור על ידי הזדהות. חיבור יכול להיות רק על-ידי נגיעה באמת באדם שמולך. לצורך זה המנחה צריך להגיע למצב שכדי להתחבר לאדם העומד מולו עליו לדעת שהוא אינו יודע מה הוא הפתרון. זה המקום בו האינטואיציה והלב מוליכים אותך להתאמת הפתרון לאדם על ידי שאילת שאלות, שמטרתן להבין את הדרך שהאדם מולך חושב. כך תוכל להכיר אותו: מה הם הצרכים שלו, מה הסיפור שלו, האם הוא חוזר על עצמו, האם זו הפעם הראשונה או שהיו פעמים קודמות שקרה אותו הדבר?
זה התהליך שבתמציות הפרחים של ארץ ישראל נקרא חקירה, והוא מיועד להוביל את המונחה אל הפתרון בעצמו.
לעיתים קרובות שואלים אותי תלמידי מה לעשות כאשר אני נתקע ואין לי שאלות?
התשובה היא שכאשר נגמרות לך השאלות, אתה פשוט אינך מרוכז באדם שמולך, אתה מרוכז בעצמך ובמה שקורה לך, פחד להיכשל, להדחות ונכנסת לתחום הסימפאטיה.
זה המקום בו נגמרות השאלות!
מצב נוסף שגורם לנו לאבד את ההקשבה, מתרחשת כאשר האדם מדבר. במקום להיות מרוכזים בו, אנו חושבים על התשובה שיש לנו או שאין, לנו ואם יש לנו תשובה אנו רק רוצים שהוא כבר יגמור לדבר כדי שנוכל להגיד לו את הדברים החשובים שיש לנו להגיד לו ושוב ההתעסקות עם עצמנו מרחיקה אותנו מלעזור לו.
זה קורה פעמים רבות בהרצאות, יש לכם פתאום שאלה ממש חשובה אתם מרימים את היד וכל הזמן חושבים איך תשאלו אותה. המנחה עדיין לא נתן זמן לשאלות, והשאלה כל כך בוערת בכם שאתם מאבדים קשר עם השיעור, מפסיקים להקשיב למנחה ומרוכזים רק בעצמכם........
בכל פעם שתחשוב על עצמך תאבד את הקשר עם האדם שמולך וזה חוק טבע.
שפת גוף:
זה באמת נושא שאינו מטופל דיו ויש לו אחריות רבה לזה שאנשים לא נוגעים באנשים ומאבדים קשר איתם באבחון, בשיעור ואפילו בשיחת טלפון.
אחד המומחים הגדולים בעולם לשפת גוף הוא ביל קלינטון נשיא ארצות הברית לשעבר, אנשים התפעלו ממנו משום שהוא ידע ליצור בבן שיחו את התחושה שאין דבר יותר חשוב עבורו בעולם יותר מלהקשיב ולהיות עם האדם העומד מולו.
אז איך הוא עושה זאת?
עם שפת הגוף שלו.
בפעם הבאה כאשר אתה מדבר עם אדם בטלפון, שים לב לתנוחת הגוף שלך, כאשר אתה מדבר:
האם הברכיים ואצבעות הרגליים שלך מכוונים קדימה?
האם העיניים שלך מביטות קדימה?
האם אתה בוהה עם עינך במסך המחשב.האם אתה מקליד תוך כדי שיחה?
האם אתה שותה קפה תוך כדי שיחה?
אם אתה עושה את כל הדברים הללו איך מקשיב.
אם אתה שוכב או גופך מוטה הצידה אינך מרוכז בשיחה, אם העיניים שלך מביטות בחדשות שעל מסך המחשב והטלוויזיה, ובו זמנית אתה אוכל, הפה, הגוף והרגליים אינם מסונכרנים, אתה חושב על עצמך ולא על הזולת, ואתה לא נמצא בהקשבה, אינך באמת יכול לעזור משום שאתה לא נמצא במצב של הקשבה מלאה והכי חשוב שבמודע או שלא במודע האדם שמולך מרגיש בזה.
בדוק האם הכתפיים שלך צמודות לאוזנך, מה שמעיד על מתח, קשה להקשיב לאדם כאשר אתה לחוץ, שחרר את הכתפיים, בדוק את גבות העיניים שלך אם הן מחוברות אתה שוב לחוץ עסה אותם והשתחרר.
אז, פה, ראש, ברכיים ורגליים תמיד מכוונים קדימה, אל תטה את ראשך, שחרר כתפיים וגבות, עכשיו ענה לשיחה למה אתה מחכה?
אל תפריע כאשר האדם שמולך מדבר לעניין:
בעיקרון אל תפריע לאדם לדבר ולבטא את עצמו, אם תאפשר לו תקבל מידע מדהים עליו, זכור כל מה שאתה צריך לעשות הוא רק לתת לאדם לדבר. מותר להפריע ולהתערב רק במקום בו האדם מתחיל להיסחף לנושאים שאינם קשורים למטרת הפגישה שלו ולא שלך, או למטרה אליה האדם רוצה להגיע. זה המקום לעצור אותו, ולהחזירו חזרה לכיוון.
אשמח לשמוע מכם אם יש לכם מה להוסיף על נושא מורכב זה, שלדעתי הוא המקור לכל התפתחות אישית והבסיס ליצירת קשרים ולהתקרבות אמיתית ואוהבת לבני האדם בכלל ובפרט.
